הדבר המשותף לכל התקופות הללו הוא תחושת חוסר הוודאות שאופפת אותנו בתקופות הללו. חשש, בלבול ואף לעיתים חוסר אונים.

לתחושות שלנו שותפים גם הילדים.

איך נעזור להם?

אנחנו המודל ההתנהגות והתגובות שלנו, ייקבעו במידה רבה את הדרך בה הילדים יחוו את האירועים.

השתדלו לפעול באיפוק, הסבירו את המצב בצורה עניינית וללא לחץ. עודדו ואפשרו לילדים לשתף ברגשות שלהם. הסבירו להם שפחד וחשש הם רגשות טבעיים ונורמאליים למצב (הלא נורמלי…).

לילדים המתקשים להביע את עצמם ואת הרגשות שלהם, תנו לצייר, לשחק.

השתדלו לחשוף אותם כמה שפחות למהדרות החדשות. באירועים הללו, נפתחים האולפנים והקשקשת זורמת ללא הפסקה. אין בזה תועלת. זה רק עלול להלחיץ אותם ואתכם. מננו את הצפייה. אין צורך לצרוך כל הזמן חדשות.

שמרו עד כמה שניתן על שגרה. אם אין שגרת לימודים, לתלמידי בית הספר היסודי, יש פעילויות באתר "אופק". עודדו אותם להיכנס לפעילויות. לילדים צעירים יותר, ספקו פעולות יצירה, משחק. ולמתבגרים תנו משימות, הפעילו אותם לעזרה בבית, עם האחים הקטנים או כל דבר אחר שייצר עבורם תעסוקה וייתן להם משמעות.

מומלץ לשיר, לרקוד, לקפוץ. זה תמיד משפר לכולם את מצב הרוח.

חבקו אותם. הרבו במגע פיזי. זה מקרב, מרגיע ומשרה תחושת ביטחון.

אם אתם או הילדים בלחץ רב והם והתגובות קיצוניות ואינן מאפשרות תפקוד תקין, אל תהססו לפנות לעזרה.