כל ילד מגיע לשלב בו עליו להתמודד בהדרגה עם רמות שונות של תסכול, כאשר רבים מהתסכולים נובעים מהפער בין השאיפה של הילדים לעצמאות לבין התלות הגדולה שלהם בפועל, או בין הצורך שלהם לקבל סיפוקים מידיים לבין המגבלות שמביאה איתה המציאות.

ילדים חייבים ללמוד לחשוב על רגשותיהם ולווסת אותם, דרך התייחסות והבנה של  הסיטואציה, מחשבותיהם ותגובותיהם הפנימיות, והתנהגותם החיצונית והאופן בה היא משפיעה על אחרים ועל הסביבה.

אם ילדכם אינו יודע איך לשלוט בכעסים ולווסת אותם,  תסכול, זעם וכעס עלולים להפוך אצלו בקלות להתנהגויות מתנגדות ולא מכבדות,  לתוקפנות, ולהתקפי זעם.

פסיכולוגים יודעים לומר כיום, כי התעלמות מתוקפנות בשנות הילדות, כמו במקרים של מריבות והצקות, קשורה מחקרית לבעיות לימודיות, לדחייה חברתית ולפגיעה בבריאות הנפשית בבגרות.

הבחנה בין רגשות והתנהגות – זיהוי ושיום רגשות

כעס הוא רגש נורמלי ובריא.

אך ילדים רבים מתקשים להבין את ההבדל בין רגשות כעס לבין התנהגות תוקפנית.

למדו את ילדכם לשיים את רגשותיו, כך שיוכל לבטא באופן מילולי רגשות של כעס תסכול ואכזבה. לדוגמה, אפשר לומר לו " זה בסדר להרגיש כעס אבל זה לא בסדר להכות".

עזרו לו לראות שהוא בשליטה במעשיו כשהוא חש כעס.

לעתים, התנהגות תוקפנית נובעת ממגוון רגשות לא נעימים כמו עצב או מבוכה.

דברו על רגשות לעתים קרובות ולאורך זמן, כך ילדכם ילמד טוב יותר לזהות את רגשותיו.

הורים כמודל

הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדכם כיצד להתמודד עם כעסיו היא להראות לו כיצד אתם מתמודדים עם הרגשות שלכם כאשר אתם כועסים. אם ילדכם רואה אתכם מאבדים שליטה, סביר להניח שינהג כך בעצמו. אולם, אם הוא רואה אתכם מתמודדים עם רגשותיכם באופן מווסת יותר, הוא ילמד זאת מכם גם כן.

על אף שחשוב להגן על ילדכם מפני רבות מבעיות המבוגרים, זה בריא להראות לו כיצד אתם מתמודדים עם רגשות כעס. ציינו בפני ילדכם פעמים בהם אתם חשים תסכול על מנת שהוא יבין שגם מבוגרים כועסים.

קחו אחריות על ההתנהגות שלכם כאשר אתם מאבדים את קור הרוח לעיני ילדכם. התנצלו ודונו בדרך בה הייתם אמורים לנהוג (אחרת). לדוגמה אמרו "במקום לצעוק כשכעסתי, הייתי צריכה לצאת להליכה כדי להירגע".

בססו כללים בנוגע למקרים בהם הם חשים תסכול וכעס. 

לרוב המשפחות יש כללים לא רשמיים לגבי מהי התנהגות מקובלת ומהי התנהגות  לא מקובלת בנוגע לכעס.

בחלק מהמשפחות הרמת קול וטריקת דלתות היא מקובלת, בעוד באחרות יש פחות סובלנות להתנהגויות כאלו. צרו כללים כתובים שיבהירו את ציפיותיכם.

התייחסו לתוקפנות פיזית, כינויי גנאי, קללות, הרס רכוש כך שילדכם יבין שהוא לא יכול להשליך חפצים, לשבור דברים ולפגוע מילולית או פיזית כשהוא כועס.  

הדגישו את נושא הבטיחות. ילדים שיצאו משליטה זקוקים להתערבות עדינה אך ברורה של הוריהם על מנת שלא יפגעו באחרים או ישברו חפצים.

למדו את הילד כישורי התמודדות בריאים

ילדים צריכים להכיר דרכים מתאימות להתמודד עם התסכול שלהם.

שוחחו עמם על מה שקרה כאשר הם רגועים.

תנו להם לספר לכם מה קרה.

ווינריב ועמיתיו, (2018 ) מצאו כי עצם ביטוי הנרטיב של אירוע שכלל תסכול וכעס עשוי להפחית את רגשות אלו בקרב ילדים ובני נוער באופן מידי ושבוע אחר כך.

הסברת רצף האירועים מאט את הילד ומערב את החלק החושב של המוח. בטאו אמפתיה כך שילדכם ירגיש ששמעו אותו. בהמשך תוכלו לשאול שאלות על מנת לעזור לילד להבין את הפרספקטיבה של האחרים ולהשתמש בתקשורת בריאה או בפתרון בעיות.

ניתן לשאול למשל "מה יכולת לומר לו?" "איך היא עשויה להגיב אם תעשי זאת?" "מה ניתן לעשות כדי למנוע מזה לקרות שוב?" "מה תוכל לעשות כדי לשפר קצת את המצב?"

במקום לומר להם "אל תרביץ לאחיך".

הסבירו מה הילד יכול לעשות כשהוא חש תסכול. אפשר לומר לו "בפעם הבאה השתמש במלים" או "התרחק ממנו כאשר אתה חש כעס".

ניתן להכין ערכת הירגעות שהוא יכול להשתמש בה כשהוא מצוברח.

מלאו קופסא בפריטים שיוכלו לעזור להירגע, כמו חוברת צביעה וטושים, קרם שמריח טוב, או מוזיקה מרגיעה. עירוב החושים יכול לעזור להרגיע את הנפש ואת הגוף.

השתמשו בפסק זמן ככלי שיעזור לילדכם להירגע. למדו אותו שהוא יכול לצאת לפסק זמן בעצמו לפני שהוא מסתבך עם אחרים. התרחקות מהסיטואציה ולקיחת כמה רגעים לעצמו עשויים לעזור להירגע.

למדו כישורי פתרון בעיות כך שילדכם יוכל לזהות שהוא יכול לפתור בעיות מבלי לפנות לתוקפנות. שוחחו על דרכים לפתור סכסוכים באופן שקט.  

מערכת חיזוק

כאשר מגיבים לכעס של ילדים בעדינות ובחמלה זה עוזר להם להתמודד עם רגשות עוצמתיים ולחשוב על הדברים לעומק. לעומת זאת, תגובות כועסות או מענישות מוסיפות לסטרס של הילד בזמן שהוא מרגיש מוצף.

כאשר ילדך נוהג לפי הכללים שהוגדרו חזק אותו. תוכל לחזק את ילדך באמצעות טבלת פרסים, על מנת להגביר את המוטיבציה שלו להשתמש בכישורי ויסות הכעס כשהוא מצוברח.

זה טבעי שילדים יתקשו לשלוט בכעס שלהם לפעמים. 

תיעול כעסים לכיוונים חיוביים הוא חינוכי ותרפויטי, ותוצאותיו החיוביות עשויות להדהד בחברה כולה, עם פחות התקפי זעם בכבישים ופחות תופעות של אלימות במשפחה. 

עד אז, נדרשת ההדרכה שלכם כהורים. יש ביכולתה להביא את כישורי ניהול הכעס של ילדיכם לרמה טובה מאוד. 

אם אתם מוצאים כי בעיות הכעס של הילד מחמירות, פנו לעזרה מקצועית.