1. סדר יום

קביעת סדר יום חשובה בהרבה רבדים!

בהקשר של הכנת שיעורים, כאשר לילד יש מסגרת זמן קבועה, כשהוא יודע למה לצפות, כשאין מקום למשא ומתן, מרחב הוויכוחים והמריבות מצטמצם.

2. רצוי לתזמן את הכנת השיעורים לשעות אחר הצהריים 

ולא לדחות לשעות הערב, כאשר הם כבר עייפים.

רצוי לאפשר להם מנוחה או פעילות הפגתית קצרה לאחר שהם מגיעים הביתה,

ואז – הכנת שעורי בית.

3. נוכחות הורית/מבוגר משמעותי

ילדים רבים מתקשים להניע את עצמם ללמידה וכל קושי קטן יכול לייאש אותם.

נוכחות מבוגרים בבית במהלך זמן הכנת שעורי הבית יכולה לעזור להם להתמקד ולהתמיד במשימה. הם זקוקים לעידוד שלנו ופעמים רבות הם פועלים על מנת לרצות אותנו.

אני לא ממליצה להרגיל את הילדים שאנחנו יושבים לידם בזמן הכנת השיעורים.

מטרתנו- לפתח בהם עצמאות ואחריות אישית ללמידה.

אנחנו שם כדי לעודד ולעזור נקודתית, אם מתעוררת בעיה.

המסר הוא שאנחנו סומכים עליהם ועל היכולת שלהם להתמודד עם המשימה.

הימנעו מביקורת, והטפות מוסר. אפשרו להם סביבה תומכת ואוהבת.

4. ארגון זמן וארגון המשימות הלימודיות.

ילדים לא נולדים עם המיומנות לארגן את הזמן שלהם.

ילדים עם בעיית קשב וריכוז אף מתקשים בכך יותר מילדים אחרים.

למדו אותם לתעדף את המשימות הלימודיות העומדות בפניהם.

עם מה כדאי להתחיל? מה חשוב? מה דחוף? איך להתארגן ללמידה לקראת מבחן?

לפעמים ילדים מעדיפים לסיים עם המשימות הקלות והקטנות ורק אז להתפנות למשימות המורכבות יותר, פעמים רבות זה מעניק להם תחושת הצלחה ומגביר את ביטחונם העצמי.

ויש ילדים שיעדיפו לעבוד בצורה הפוכה, "להיפטר" מהמשימות המעיקות.

דברו איתם על האפשרויות ותנו להם לבחור.

משימות גדולות ומורכבות, עזרו להם לפרק למשימות קטנות.

זה יפחית את החשש שלהם ממשימה שאולי נראית להם מסובכת מדיי.